בגנות מידת הגאווה 

תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני
פרעה יהי לתנין (ז, ט)
מדקדקים  המפרשים  מה הלשון  'תנו לכם  מופת', ועוד, מדוע ציום 
להמתין  שפרעה יבקש מופת, ומדוע עשה המופת דוקא בתנין , ולא
במין  מזיק אחר דוב או ארי.
בספר  נפלאות התפארת שלמה (אות סט  ע"ג) מבאר הכתובים  על
פי מעשה שהיה.

בזמן שהפולנים  מרדו בשלטון  הרוסי, תפסו המורדים  באיזור
רדומסק יהודי שהיה גביר וחסיד נכבד, בתואנה שסירב לתת להם
מזון , ורצו לדונו בעונש מות. בני המשפחה הגיעו להרה"ק בעל תפארת שלמה 

 בבכיות, שאביה  נתפס וחייו תלויים  בחוט השערה.
הרגיע  הרבי ואמר, אל תדאגו, הם  לא ימיתוהו, כל הענין  יסתדר
בכסף  בלבד, וציום  שילכו לדבר עם  ראש המורדים . המפקד קיבל 
בסבר פנים  יפות, ואמר: הגביר הזה הוא פושע, שלא נתן  לחיילים 
מזון , ועל כן  יקנס בשלשים  אלף  זהובים . בני המשפחה מיהרו להביא
את הכסף , והצילו את אביהם  ממות. אחר ששוחרר, מיהרו לבשר
לרבי כי ברכתו התקיימה, והחסיד נפדה בשלשים  אלף  זהובים . ענה
הרבי ואמר: היתכן  לקחת ממך  כסף  כה רב, לא ולא, דע את אשר
אני אומר אליך , את הכסף  לא תפסיד, אתה תקבלו בחזרה. הם  קבלו
את דבריו בפליאה, מי יהין  להוציא מידי המורדים  את שללם .
כעבור זמן  , התגברה הממשלה הרוסית על המורדים , והם  נענשו
במיתות משונות, ושללם  נלקח מהם . בין  חפציהם  נמצאו במזומנים 
שלשים  אלף  זהובים , וכן  מצאו כתוב שכסף  זה נלקח כקנס מאותו
גביר. שלחו לקראו, והשיבו לו את כל כספו. בני משפחתו נזכרו
בדברי הרבי והשתוממו לראות כי לא נפל מדבריו ארצה.
בהגיעם מהרה לרבי לבשר על המופת שהתקיים  בפרסום , גער בהם 
ואמר: לכו לדרככם , מה תבואו אלי לבלבל את ראשי ולספר מופתים 
ממני, 'הא לכם  מופת', עוד פעם  מופת, ופטרם  לביתם  בנזיפה.
אחד המקורבים  העיז לשאול, ילמדנו רבינו, הלא אירע כאן  באמת
מופת ונס, הן  בתחילה שניצל ממות כדבריכם  שהבטחתם  שיפטרו
בכסף  בלבד, והן  לבסוף  שקיבלו את כל הכסף  בחזרה. ומדוע לא
יספרו את המופת להראות גודל כח הצדיקיף . מדוע גערת  בם 
ושלחתם  בנזיפה.

השיבו הרבי, יפה שאלת, הנה אספר לך  מעשה נורא מהבעש"ט
זצ"ל:
פעם הפציר הבעש"ט זי"ע באחד מגדולי תלמידיו,הרב הקדוש ר' מיכלי ז"ל (המגיד מזלוטשוב)

להענות לבקשת בני עיר חשובה, ולקבל
הרבנות בעירם , ולא רצה. גער בו הבעש"ט ואמר, היתכן  שמציעים 
לך  אפשרות לשבת לעסוק במנוחה על התורה ועל העבודה, והנך 
מסרב. רואה אני שאינך  חפץ  לעסוק בתורה. עד שכעס עליו
הבעש"ט, ואמר לו, אם  לא תשמע לדברי אלה, אבדת עולמך  בזה
ובבא. השיב לו אף  א ם אאבד ח"ו את שני העולמות לא אעשה שקר
בנפשי ולא אקבל שררת הרבנות עלי, אשר לא נכון  לי.
ענהו הבעש"ט  בשמחה, ברוך  אתה לה' וברוך  טעמך , זכאי חלק 
בג"ע כאשר לא נכנס בלב  מחשבת התנשאות על כל דברי אלה, כי
אם  לנסותך  באתי לדעת את אשר בלבבך  להטיבך  באחריתך . (מובא
גם  בתפארת שלמה פ' דברים ).
סיים הרבי ואמר, דע כי גם  אצל גדולי הצדיקים  יש נסיונות כעין 
זה, נותנים  להם  מן  השמים  כוחות לעשות מופתים  ואותות, והכל
רצים  אחריהם , לנסיון  לראות אם  ייטב לבו עליו, ויגבה לבו ויתגאה
ויתרשל מעבודת הבורא.
אולם מי חכם  ויבין  זאת, לשמור את נפשו מלהלכד ברשת הגאוה
לבלתי רום  לבבו מאחיו, ואז טוב לו בזה ובבא.
לפי זה יתבארו הפסוקים  כמין  חומר, מה הלשון  'תנו לכם  מופת',
ועוד מדוע ציום  להמתין  שפרעה יבקש מופת. פרעה הרשע ידע שאם 
יצליח להכניס במשה ואהרן  הרהור גאוה לא יוכלו לגאול את ישראל.
כי ברגע שהתקיים  'ויאנחו בנ"י... ויזעקו', מיד 'ותעל שועתם '. לכן 
ביקש 'תנו לכם  מופת', לכם  דווקא, שתרגישו בעצמכם  שאתם  בעלי
מופת. ולכן  ציוה השי"ת לעשות המופת בתנין , להזכיר שהוא הנחש

הקדמוני שהכשיל את חוה ע"י שהביאה לידי גאוה באמרו 'והיית 
כאלקים ', שתהיו בוראי עולמות, כמ"ש חז"ל, כבעלי מופתים 
ואותות. על כן  תעשו מן  המטה תנין  ונחש, להזכירכם  שלא תבואו
להרהור גאוה על ידי האותות.